איך זה עובד? השקיפות של המוניטור | מוניטור בחירות ’26

מוניטור הבחירות של "ישראל היום" נועד לספק תמונת מצב רחבה ועדכנית של מערכת הבחירות - לא רק דרך סקרי המנדטים, אלא באמצעות שילוב של מקורות מידע שונים המשקפים היבטים שונים של המרוץ: עניין ציבורי, נוכחות תקשורתית, פעילות ברשתות החברתיות ותחזיות.

המוניטור אינו סקר ואינו מתיימר לקבוע כיצד הציבור יצביע. מטרתו היא לרכז במקום אחד מגוון רחב של אינדיקציות, לזהות שינויים ומגמות ולהציג תמונה עדכנית של מערכת הבחירות.

המוניטור מרכז את סקרי המנדטים המתפרסמים בכלי התקשורת השונים.

ניתן לעבור בין תאריכי הסקרים ולצפות בתוצאות הסקרים שפרסם כל גוף תקשורת בנפרד. כאשר מתפרסם יותר מסקר אחד באותו יום, מוצג בנוסף ממוצע של כלל הסקרים שהתפרסמו באותו תאריך.

כל הסקרים מקבלים משקל זהה בחישוב. המוניטור אינו מעניק עדיפות לסוקר, מכון או גוף תקשורת מסוים.

המפלגות מוצגות בהתאם לחלוקה הפוליטית הקיימת: קואליציה, אופוזיציה ומפלגות ערביות. מפלגות חדשות שטרם ניתן לשייכן לחלוקה הקיימת מוצגות בנפרד.

לצד הסקרים מוצגים במוניטור בחירות 26' נתונים עדכניים מ-Polymarket - שוק תחזיות שבו משתתפים מהמרים בכסף על תוצאות של אירועים עתידיים.

הנתונים מאפשרים לראות כיצד השוק מעריך בזמן אמת תרחישים שונים במערכת הבחירות, בהם הסיכויים של המועמדים השונים לכהן כראשי ממשלה לאחר הבחירות.

חשוב להדגיש: נתוני Polymarket אינם סקר דעת קהל או תחזית של "ישראל היום". הם מוצגים כאינדיקציה נוספת לצד יתר מקורות המידע במוניטור.

נתוני Google Trends מציגים עבורנו שינויים ברמת העניין של הציבור במפלגות, מועמדים ונושאים הקשורים לבחירות.

השינוי מוצג בהשוואה בין התקופה הנוכחית לתקופה הקודמת לה.

עלייה בחיפושים אינה מעידה בהכרח על התחזקות פוליטית או על תמיכה במועמד. חיפוש יכול לגדול בעקבות אירוע חדשותי, מחלוקת, ראיון סוער או פשוט סקרנות ציבורית. לכן אנחנו מתייחסים אליו כמדד לעניין - לא כאל כוונת הצבעה.

המוניטור עוקב אחר נוכחות המועמדים והפוליטיקאים ב-Google News.

האזכורים נספרים באופן שווה ללא מתן משקל שונה לגופי תקשורת שונים. הנתון נועד לזהות מי נמצא במרכז סדר היום התקשורתי בתקופה הנבדקת.

גם כאן, כמות גדולה של אזכורים אינה מעידה על תמיכה: היא יכולה להיות תוצאה של אירוע חיובי, ביקורת, משבר או סערה תקשורתית.

צפיות בערכי הפוליטיקאים בוויקיפדיה העברית משמשות אינדיקציה נוספת לרמת העניין הציבורי.

המוניטור בוחן את מספר הצפיות ואת השינוי ביחס לתקופה המקבילה. קפיצה חריגה בצפיות יכולה לסייע בזיהוי מועמד או אירוע שמעוררים עניין ציבורי יוצא דופן.

גם מדד זה מודד תשומת לב – ולא תמיכה.

המוניטור סורק פעילות הקשורה למערכת הבחירות ב-YouTube, Instagram, X (Twitter) ו-Facebook.

הנתונים מתעדכנים באינטרוולים של כשעה ונבחנים באמצעות מדדי פעילות ומעורבות, ובהם צפיות, שיתופים ו-Engagement (מעורבות המשתמשים).

לצד הנתונים הכמותיים מתבצע גם ניתוח סנטימנט, שמטרתו לסייע להבין לא רק כמה מדברים על מועמד או נושא מסוים, אלא גם את אופי השיח סביבו.

מערכת הבחירות מייצרת בכל יום כמות גדולה מאוד של מידע. רכיב "מה השתנה היום?" נועד להפוך את הנתונים האלה לתמונה ברורה יותר.

לצורך כך נעשה שימוש במודל שפה (LLM), שמנתח את האינדיקציות השונות במוניטור ומסייע לזהות שינויים, חריגות ומגמות מעניינות.

הרכיב מחבר בין מקורות המידע ומציג את ההתפתחויות הבולטות של היום ואת הסיפור שעולה מהנתונים.

השימוש ב-AI נועד לנתח ולהנגיש את המידע – לא לייצר נתוני בחירות חדשים.

אין מדד יחיד שיכול לנבא לבדו את תוצאות הבחירות.

סקר מודד כוונת הצבעה בזמן מסוים. חיפוש בגוגל מודד עניין. אזכור בתקשורת מודד נוכחות בסדר היום. פעילות ברשתות משקפת את עוצמת ואופי השיח, ושוק תחזיות משקף את הערכת המשתתפים בו.

לכל אחד מהם משמעות אחרת.

הערך של מוניטור הבחירות נמצא בחיבור ביניהם: לראות את מערכת הבחירות מכמה זוויות במקביל, לזהות כשהתמונה מתחילה להשתנות - ולהבין מה עומד מאחורי השינוי.

בהמשך יתווסף למוניטור מדד שיחבר בין מספר אינדיקציות ויציג תמונה משוקללת של מצב המועמדים במרוץ לראשות הממשלה.

עם השקת המדד נפרסם באופן שקוף גם את העקרונות והמשתנים שעליהם מבוסס השקלול.